Bridge

עקיפה מחויבת מציאות

היום שאל אותי תלמיד שאלה מעניינת: מה הכי חשוב בברידג' – הכרזה או משחק יד? מתוך השאלה ברור שהתלמיד עדיין חדש בברידג' כי לא כלל את ההגנה בשאלתו. אך אם נתייחס לעצם השאלה, מה באמת יותר חשוב? האם ניתן לקבוע? בעיניי הכול חשוב באותה מידה. משחק יד טוב לא יציל אתכם בחוזה שגוי, מאידך אם תעשו פחות לקיחות מאחרים תקבלו תוצאה גרועה גם כאשר החוזה מושלם.

בואו נראה את היד הבאה בה ההכרזה הייתה סטנדרטית אך הביצוע המאתגר הוא שקבע את התוצאה:

לצפון/דרום 29 נקודות משותפות ורק 8 לקיחות בטוחות. הובלה פאסיבית לא הזיקה אך גם לא תרמה לכרוז ועליו למצוא לבד את הלקיחות החסרות. נראה שסדרת ה יכולה לעזור. יש 9 קלפים במשותף עם Q חסרה. האם ללכת לפי הכלל של "”eight ever; nine never  או לעקוף? אחד הדברים שחייבים לבדוק לפני שמחליטים הוא מה יקרה אם נוותר על העקיפה והחלוקה לא תהיה לטובתנו. אם במזרח שלושה קלפים ל Q לא יהיה נזק גדול. מקסימום נפסיד Q ו A. אך אם למערב שלישייה עם Q ניפול בחוזה – מערב יזכה ויוביל דרך ה K. המגנים יאספו 4 לקיחות ב פלוס Q. המשחק הבטוח הוא לעקוף . במקרה הגרוע ביותר נפסיד למזרח לקיחה מיותרת ב (אם יש לו רק שני קלפים) אך תמיד נבצע 11 לקיחות.

מזרח מחזיק רביעייה טובה ב אך מי שבאמת מסוכן לכרוז הוא מערב ועלינו לעשות כל מאמץ כדי שלא יקבל את היד. היכולת לזהות את "היד המסוכנת" ולהימנע ממנה היא תכונה שחייבים לפתח. תתבוננו עוד קצת ביד שלמעלה ואני בטוחה שבפעם הבאה כשתראו מלך לא מוגן באחד הסדרות תמצאו בעצמכם את המשחק הנכון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *