מדי יום אני נתקלת בחוסר הבנה של השחקנים בכל הנוגע לפגיעות והחלטתי שהגיע הזמן להתייחס לזה. למי שרוצה להבין את הנושא עד הסוף מומלץ לצפות בסרטון שלי ביוטיוב. מקווה שאתם מכירים ומנויים לערוץ של בית הברידג' ביויטיוב, כי אם לא – תעשו הפסקה מהקריאה ורוצו להירשם (זה ללא תשלום).
פגיעות נוספה למשחק ב 1925 כשהרולד ואן דהבלידט ניסח את הספר החוקים הראשון של הברידג' התחרותי. בכל לוח יש סימון של פגיעות של כל צד, בדרך כלל באמצעות צבע אדום (פגיע) וירוק או לבן (לא פגיע). פגיעות זה המקל והגזר של הברידג': אם אתם פגיעים תקבלו בונוס משמעותי נוסף עבור הכרזה של משחק מלא או סלם אך אם תיכשלו בכל חוזה – הקנס יגדל כפליים. משום מה הרבה שחקנים רואים את הפגיעות רק כמקל וחוששים להכריז גבוה. אין זה נכון כלל!!! הפגיעות אינה משפיע על כללי ההכרזה הבסיסיים ואם לשותפות מעל 25 נקודות הם חייבים להכריז בהתאם. התחשבות בפגיעות חשובה כאשר אנו מתחרים על החוזה מול המתנגדים ולא רוצים לשלם קנס גבוה מדי.
כשאני נמצאת במצב גבולי דווקא הפגיעות מדרבנת אותי לקחת סיכון. אני מתייחסת לצבע אדום על הלוח כמו לדגל של לוחם שוורים ולא כרמזור "עצור". ראו את היד הבאה:
התחלתי עם סטיימן בתקווה למצוא התאמה במייג'ור ולהכריז משחק מלא אך התשובה כמובן איכזבה. חלק מהשחקנים הכריזו בסיבוב השני הכרזה מזמינה של 2♥. הפותח אומנם עלה ל ♥4 אך המשיב החלש הפך לכרוז. כולם ביצעו 10 לקיחות. היו כאלה שויתרו על סטיימן בשביל טרנספר להארט ועצרו במשחק חלקי אך גם הם ביצעו 10 לקיחות לפחות. אני בחרתי להכריז "סמולן" שמראה חמישייה ב ♥ ומאפשר לשחק מהצד החזק, כך הרווחנו הובלה אל היד החזקה ו 11 לקיחות. ברור שהיה בזה סיכון כי אם לפותח אין שלושה קלפים ב ♥ הוא יכריז 3NT, חוזה לא מוצלח במיוחד. אך הפעם השור ניצח 😊.