יפה שתיקה לחכמים

מתי בפעם האחרונה אתם או היריבים שיחקתם חוזה בגובה 1?

לא 1NT  (שזה קורה כל הזמן), אלא חוזה  בשליט בגובה 1.

נדיר,נכון?

חוזים כאלה כמעט לא קורים – גם כי המשיב בדרך כלל מחזיק לפחות שש נקודות ומכריז, וגם כי הצד השני לא שש לתת למתנגדים לשחק חוזה כל כך נמוך. בדיוק לשם כך קיימים הסכמי Balancing  שמאפשרים להתערב גם עם פחות כוח מהרגיל.

אבל אם היריבים כן מאפשרים לנו לשחק חוזה בגובה 1, זה בדרך כלל סימן אזהרה.

למה? כי ככל הנראה החלוקה לא לטובתנו, והם כבר יודעים שהגנה קלה מחכה להם.

זה נכון במיוחד אחרי פתיחה במינור – שם לפותח לפעמים רק שלושה קלפים בסדרה, והנה… נשארנו לשחק ♣1 כשבסך הכול יש לנו חמישה קלפים משותפים.

והנה דוגמה מהשבוע האחרון ב-BBO: מערב פתח ♦1, אחרי שני פאסים היד הגיעה אלי.

מה הייתם מכריזים במקומי? שני הצדדים פגיעים.

מפתה מאוד להתערב עם שישייה בספייד, נכון?

אבל הפגיעות עשתה את שלה, והחלטתי  לא להכריז.

לא ידעתי אם אני מוותרת על חוזה מוצלח או מצילה את עצמי מצרה — אבל לפעמים צריך פשוט להקשיב לתחושת הבטן.

בסוף התברר שזו הייתה החלטה מצוינת.

היריבים נפלו שלוש פעמים בחוזה של ♦1, ואני סיימתי עם תוצאה של 80%.

במעט שולחנות הכריזו וביצעו 3NT (תוצאה מצוינת), אבל רוב מי שהתערב הסתבך. מי שהגיע למשחק מלא בספייד – נפל.

כדאי לראות את החלוקה המלאה:

אז אולי תשאלו – למה צפון לא התערב?

ובכן, יש לו 16 נקודות, אבל מה הוא אמור להכריז?

לא NT (היד לא מאוזנת),

לא דאבל (יש קוצר בספייד),

ולא את החמישיה – כי זו בדיוק סדרת היריב.

נקודות זה נהדר, אבל בהתערבות חשוב להבין – לא כל יד עם כוח היא יד להכרזה.

לפעמים, דווקא פאס הוא ההכרזה הכי מוצלחת.

וכמו שאומר הפתגם:

יפה שתיקה לחכמים 😌