סבורני שיצא לכם לשמוע לפחות פעם אחת משפט האומר שברידג' זה לא משחק של נקודות אלא משחק של לקיחות. זה נכון במיוחד כשמדובר בידיים מאד לא מאוזנות עם סדרות ארוכות כמו היד הבאה:
יד מהממת ולמרות 17 נקודות בלבד שווה פתיחה של ♣2. יש תשע לקיחות בטוחות ואף יותר חשוב – יש רק שלושה מפסידים, כמובן שאם משחקים חוזה ב ♠. בתחרות של יום רביעי השבוע מזרח זכה ביד הזו. עוד לפני שהחליט מה עושים שותפתו במערב פתחה ♦1. מזרח השיב ♠1 ושמע מהפותח 1NT. בשלושה שולחנות מתוך שמונה מזרח סגר ל ♠6, בשני שולחנות אחרים שאלה של 4NT נענתה בפאס (כי מערב בצדק פירש את זה כשאלת מינימום -מכסימום). בעוד שלושה שולחנות מזרח לא העריך נכון את ידו והכריז משחק מלא בלבד. כולם בלי יוצא מן הכלל זכו ב 13 לקיחות ואפילו מי שהכריז סלם יצאו מאוכזבים כי המשחק היה פשוט מאד.
כשרואים את היד המלאה קל לספור 13 לקיחות במזרח/מערב, לא משנה אם משחקים בחוזה של ♠ או NT: 8 ב ♠, 1 ב ♥, 3 ב ♦ ו 1 ב ♣. אז איך מגיעים ל 7NT? יש פתרון. אם מזרח ישאל 4NT כבר בהכרזה הראשונה בלי להכריז ♠1 מערב יחשוב שסדרת השליט היא ♦ ויציג שלושה קלפי מפתח (שני אסים ומלך ♦). מזרח ישאל על Q♦, יקבל תשובה חיובית ויוכל לספור 13 לקיחות בלי לראות את יד השותפה.
אם מערב יכריז שני קלפי מפתח בלבד מזרח יעמוד בפני דילמה: עדיין ניתן לשחק ♠7 אם חסר A♣. הדרך המדויקת להגיע לסלם גדול היא להכריז ♠1 בהכרזה הראשונה ואחרי 1NT להשתמש בצ'קבק סטיימן. מערב יתמוך עם שלושה קלפים ב ♠ ומכאן זוגות השולטים בכלים מתקדמים כמו קונטרולים יוכלו לברר את מיקום הקלפים הגבוהים בדרך לסלם גדול עם 30 נקודות בלבד.