אם ברידג' נשמע לכם משחק של כללים קשוחים – תחשבו שוב.
נכון, ברידג' זה שפה. זו הדרך שלנו לתקשר עם השותף, ולוודא שהוא מבין בדיוק למה התכוונו.
כמו בכל שפה – גם בברידג' יש ניבים, דיאלקטים והבנות שצריך לתאם מראש.
הקפדה על הכרזות מדויקות וסיכומים עם השותף היא קריטית, וכל שחקן מנוסה יודע עד כמה זה חשוב.
אבל – וזה אבל חשוב – ברידג' הוא גם משחק של שיקול דעת.
זה משחק קלפים, לא דוקטורט במדע טילים 😊.
יש מוסכמות שמתמקדות יותר בצורה מאשר במספר הנקודות, ומאפשרות למכריז להפעיל שיקול דעת. מה שחשוב באמת זה להעריך נכון את הפוטנציאל של היד – לא רק כמה נקודות זה שווה על הנייר.
יש לי דוגמה מצוינת מהשבוע האחרון:
זו יד של 7 נקודות בלבד ובכל זאת אני "קונה" אותה באהבה, לפני הרבה ידיים של 12-13 נקודות. למה? כי זו יד של לקיחות – וזה מה חשוב באמת בברידג'.
כמובן, היא שווה משהו רק אם נשחק בשליט הנכון.
אם היריבים יקחו את החוזה ב ♥ – הלך עלינו.
למזלי שותפי פתח ב 1NT – ההכרזה המושלמת עבורי.
יש לנו התאמה וודאית של לפחות תשע קלפים וכל הנקודות שלי "עובדות".
השתמשתי במוסכמת "טקסס טרנספר" – בדיוק למקרים כאלה: העברה ישירה בגובה 4 כדי לרמוז לשותף על משחק מלא. נכון, זה רק 7 נקודות גבוהות – ועדיין, זה מספיק.
אם אתם אנשים של מספרים אתם יכולים לספור נקודות חלוקה – אני הלכתי עם התחושה. הכרזתי ♥4, שהשותף תיקן ל ♠4 וזה הפך החוזה הסופי.
הנה היד המלאה:
הכול הסתדר:
A♠ היה במקום הנכון, חלוקת השליטים 2-2, ניחשתי את העקיפה ב ♣ – וביצעתי 12 לקיחות.
יש שחקנים שבתום משחק כזה יתחילו לחשוב: "איך לא הכרזתי סלם?"
אבל בואו נרגע 😊
זה לא יד של סלם – זו יד של שיקול דעת, משחק יד טוב וקצת מזל בחלוקה.
ברידג' הוא משחק של הפתעות – והוא תמיד מצליח להזכיר לנו, גם אחרי אלפי ידיים, שיש מקום להרגיש, לחשוב… ולפעמים גם להמר בעדינות 😉