פעם שמעתי הרצאה מעולה של רוברט טוד, אחד המורים לברידג' הטובים של זמננו. הוא דיבר על הכרזות מדעיות והכרזות פרקטיות. בהכרזות מדעיות אנו מנצלים את הכלים שעומדים לרשותנו כמו שיטות הכרזה ומוסכמות. אך לעיתים היריבים גוזלים מאיתנו את מרחב ההכרזה הנדרש ומאלצים לקבל החלטות בחוסר וודאות ולמצב הזה הוא נתן הגדרה של הכרזות פרקטיות. השבוע ציינו חמש שנים לבית הברידג'. נהננו ממפגש חברתי, אוכל טוב ומשחק ברומטר עם פרסים. יד אחת משכה את תשומת ליבי.
צפון/דרום פגיעים. צפון פתח את ההכרזה ב ♠4 ואחרי שני פאסים של מזרח ודרום המכרז התגלגל למערב שהחזיק את היד הזו:
מה הייתם עושים? מצד אחד רק 9 נקודות, מצד שני ברור שיש צפון פתח פתיחה חלשה –היכן שאר הנקודות? אצל השותף? אז למה לא הכריז או הכפיל? אצל היריב? יכול להיות. זה הזמן להיות פרקטי ולקבל החלטה בתנאים של חוסר וודאות. בשני שולחנות מתוך 13 הכריזו ♥5 שבוצע בהצלחה. בשני שולחנות אחרי עלו אף ל ♥6 שנפל. הרוב שיחקו 4 מוכפל ולא מוכפל והיו גם כאלה שביצעו את החוזה. נראה את היד המלאה:
צפון אמור לזכות ב 8 לקיחות בלבד ב ♠4 ולשלם קנס של 500 נקודות בחוזה מוכפל, התוצאה המשתלמת ביותר למזרח/מערב. יחד עם זאת קשה לראות כיצד מזרח עם 12 נקודות בלבד ומעט לקיחות בטוחות מכפיל חוזה בגובה 4 או מכריז בכלל. אם מזרח מכפיל מערב כנראה לא ישאיר את הכפל ויכריז ♥5 שמעניק 450 נקודות. כמו שאמרתי התוצאות בלוח היו מגוונות מאד וזה מראה לנו שוב כמה שברידג' הוא משחק לא צפוי ומאתגר כל פעם מחדש.