כשרק התחלתי לשחק ברידג', אי שם ב 1993, שיחקתי המון ב BBO. בלילה, אחרי שהילדים נרדמו הייתי מתיישבת לכמה שעות ליד המחשב ושוכחת מהכל. עם הזמן התחלתי לשחק פעמיים בשבוע במועדון ולפחות פעם-פעמיים בחודש גם בסופי שבוע בתחרויות ארציות או אליפויות. לא נשאר זמן או חשק למשחק און ליין ודי שכחתי מזה. חזרתי ל BBO ביום הראשון של סגר הקורונה. כבר היה לי מועדון ברידג' אותו נאלצתי לסגור לאלתר ולתקופה לא ידועה. נכנסתי ל BBO הישן והמוכר, למזלי כבר לא צריך לשלם חשבונות טלפון מופרזים כדי לגלוש. למדתי איך אני יכולה להיעזר בפלטפורמה כדי להמשיך להעביר שיעורים ומשחקים, לשמור על התלמידים ואף ללמד חדשים. כיום רוב שחקני מועדונים חזרו לשחק פרונטלי אך האון ליין נשאר. פעם ביום אני נכנסת ל BBO לכמה משחקים זריזים כדי לשמור על כושר. רוב הזמן אני מסתדרת לא רע עם הרובוטים אך לעיתים אני ממש הייתי רוצה מולי השותף האנושי שלי. מה שחסר לי במיוחד זה איתותים בהגנה. הרובוטים אינם מאותתים והרבה פעמים משחק ההגנה הופך לניחוש, מה שקרה לי במשחק הזה:
מזרח הכריז 2NT שהפך לחוזה. הובלתי A וכשהדומם נפרש ראיתי שם רביעייה ב ♥.
אם אמשוך שלוש לקיחות גבוהות ב ♥ אגביה את ה 10 ולכרוז יש כניסה עם K♣ לדומם. כל כך רציתי לדעת האם לצפון J♥ אך לא הייתה לי שום דרך לברר. כדי לא לתת לקיחה מיותרת עברתי לסדרה אחרת ומזרח ביצע את החוזה. אילו הייתי משחקת מול שותפי הקבוע הייתי מקבלת איתות חיובי עם קלף נמוך ויכולתי להמשיך ב ♥2 אל ה J♥ שבידו. היינו זוכים ב 4 לקיחות ב ♥ כבר בהתחלה, בנוסף ל 2 לקיחות ב ♠ והחוזה היה נופל. האם הייתי צריכה לקחת סיכון ולשחק גם ללא סימון מצפון? בדיעבד מסתבר שכן אך כמו שאבי ז"ל היה אומר "אילו הייתי חכם לפני המעשה כמו שאשתי אחרי…"