ברידג' נתפס כמשחק רציני, כמעט מדעי – מלא בחוקים, חישובים ומוסכמות.
אבל האמת היא שהוא גם משחק מלא רגש.
אנחנו מביאים לשולחן לא רק את הקלפים – אלא גם את האופי, הטמפרמנט והלך הרוח שלנו.
יש שחקנים אופטימיים שתמיד מכוונים גבוה – גם אחרי מאות נפילות מיותרות.
יש כאלה פסימיים, שרואים שחורות גם בידיים מעולות, ומכריזים בזהירות יתרה.
יש את המהירים שלא מחזיקים קלף ביד יותר משנייה, ויש את אלה שצריך להגיש להם קפה נוסף לפני שיזרקו קלף 😉
(ואני חייבת להגיד – לא תמיד יש קשר בין מהירות ההחלטה לבין איכותה!)
גם מצב הרוח והמצב בתחרות משפיעים.
לפעמים אנחנו "מתאבדים" על יד – כי מרגיש לנו שזו ההזדמנות האחרונה להציל תחרות מקרטעת.
ואני? שייכת לאופטימיים. תמיד חוששת לפספס משהו.
השבוע האופטימיות הזו לקחה אותי לסלם… בלתי סביר בעליל:
הכרזתי סלם בלי AK בשליט, מתוך תחושת ביטחון שמבוססת על ההכרזה של שותפי – שהצביעה, לכאורה, על יד חזקה ומיוחדת.
בפועל, מדובר היה בבוט שהכריז בצורה אגרסיבית מדי – עם יד רחוקה מלהיות מבריקה.
שימו לב לשתי מלכות בודדות בידו – לא רק שהן לא מוסיפות, הן אפילו מורידות ערך.
וכמו שאפשר לנחש – נפלתי.
אבל אז, ממש מיד אחר כך, הגיעה היד הבאה:
למזלי, ב־BBO השיטה היא 2/1 מחייב למשחק מלא – כלומר, הכרזת 1NT של המשיב מחייבת, מה שנתן לי את ההזדמנות להראות את החלוקה הלא רגילה שלי.
התחלתי עם 1NT, שותפי קפץ ל־3♦ (יד חזקה עם 18+ נקודות), ואני – לא ויתרתי.
הכרזתי 4♣, ואחרי תמיכה מצפון – קפצתי שוב ל־6♣.
כמו שאומרים – עד שמצליח!
מערב הוביל ב־A♥ , מה שהקל עליי מאוד.
אבל גם בהובלה אחרת, אפשר לבצע 12 לקיחות בלי בעיה:
6 לקיחות בשליט, 4 ב־♦, 1 ב־♠, ואת ה־12 ניקח ע"י חיתוך בדומם.
ומי שהעיניים שלו בצדדים, יוכל אפילו להוריד את A♣ ולהפיל את K♣ הבודד…
לפחות בפעם השנייה – זה הצליח לי.