כשאני מלמדת ברידג' אני תמיד מדגישה בפני התלמידים את חשיבותם של הכללים.
אם לא נכריז לפי הכללים – נבלבל את השותף ונגיע לחוזה שגוי.
אם לא נוביל לפי הכללים – השותפה תקבל תמונה מעוותת של היד, ולא תמצא את ההגנה הנכונה.
במשך כמעט שנה של קורס מתחילים, המסר הזה חוזר שוב ושוב:
🔁להקפיד על הכללים, כי זו הדרך לשיתוף פעולה מוצלח.
אבל מה לעשות שברידג' הוא גם משחק של הפתעות.
דווקא מי שיודע מתי לחשוב מחוץ לקופסה ולהיות גמיש, מצליח להבריק גם ברגעים לא צפויים.
קחו למשל את היד הבאה – אתם בדרום, והיריב מימין פותח בהכרזה: ♥1.
מה??? איך ♥1? לרגע חשבתי שהוא התבלבל. אבל זה רובוט והוא לא טועה – כנראה שיש לו חמישייה.
נראה שהיד שלנו הלכה לאיבוד.
לא הייתי מסוגלת לוותר. שברתי את הכללים – והכרזתי 1NT.
ולא הייתי יחידה – ראיתי בבוקר שלמחרת שגם שחקנים אחרים בחרו במהלך הזה.
ההכרזה התגלגלה במהירות, ובסופו של דבר היריבים מצאו את עצמם בחוזה של ♥4.
ואני? לחצתי על כפתור ה־Double בלי לחשוב פעמיים 😈הנה היד המלאה:
הדאבל הראשון של מערב היה מעניש – 9+ נקודות. צפון ענה רה-דאבל (ניסיון לברוח ל ♣2), מזרח "הציל" את השותף עם ♥2, ומשם – העסק רק התדרדר (או השתפר, תלוי מהזווית 😉).
החוזה נפל פעמיים, ואני קיבלתי 96% – לא רע בשביל יד שהתחילה בייאוש.
אז מה מוסר ההשכל?
⚖️הכללים חשובים. הם הבסיס לתקשורת, להבנה, ולמשחק מוצלח.
אבל ברידג' הוא לא נוסחה מתמטית.
ביד של אחת למיליון – קצת חוצפה, יצירתיות ואינטואיציה יכולים לשנות את התוצאה.
רק אל תשכחו: הכללים הם החבר הכי טוב שלכם.
וברוב המקרים – הם אלה שיביאו אתכם לחוזה הנכון, בזמן הנכון, עם השותף הנכון.