Bridge

פסימיות זהירה

אתמול היה הסיבוב השלישי והאחרון בליגה א' לשנת 2023. הליגה משוחקת בדרך כלל בחודשים אוקטובר – דצמבר אך השנה בגלל המלחמה המפגשים נדחו. עלתה גם מחשבה לבטל את הליגות אך בסוף הוחלט שלא והשחקנים מאד שמחו על כך. כדי לעלות לליגה א' צריך לשחק שנה קודם בליגה ב' ולסיים באחד משני המקומות הראשונים. אני ושותפי לא שיחקנו בשנה שעברה אך התמזל מזלנו ובאחת הקבוצות היה חסר זוג. קפצנו על ההזמנה למלא מקום. שותפנו לקבוצה הם שחקנים של קיבוצי דרום, מועדון ותיק וחזק שבשגרה ממוקם בקיבוץ בארי. המועדון ספג אבידות ב 7/10 ורוב חבריו מפונים ומפוזרים בכל רחבי הארץ. למרות זאת הם מקפידים לשחק ברידג' בכל מקום שהם נמצאים. קבוצתנו סיימה במקום חמישי מתוך 12 עם תוצאה מצטברת יפה, מרחק פסיעה מהמקום השלישי. בשנה הבאה נמשיך לשחק בליגה א' ונקווה לתוצאה טובה יותר. בכל משחק בליגה מתחרים רק נגד זוג אחד מהקבוצה היריבה של אותו סיבוב, מצב מלחיץ כי כל טעות יכולה ליצור פער ענק.

במשחק הבא קיבלנו תוצאה לזכותנו. בחרתי דווקא אותו מתוך המון משחקים מעניינים כי הוא מדגים חשיבה לא אוטומטית של המשיב. פתחתי פתיחה חלשה של 2 ושותפי החזיק את היד הבאה:

האם יש כאן סיכוי למשחק מלא? אמנם יש עשרה שליטים במשותף אך היד מאוזנת מאד עם שלוש לקיחות בלבד. מול פותח ממש חלש יש יותר מדי מפסידים. שותפי היה פסימי והכריז פאס. אילו הייתי במקומו לא הייתי מוותרת בקלות. הייתי מנסה לברר יותר על יד הפותח ושואלת 2NT. זו מוסכמה שמבררת עד כמה הפתיחה החלשה היא אכן חלשה. במקרה שלנו ידי הייתי די חלשה אך הצלחנו לבצע תשע לקיחות. בשולחן השני הכריזו 4, המשיב התלהב מעשרה שליטים וכנראה לא הקדיש מחשבה לנתונים הנוספים של היד. לא ניתן היה לבצע משחק מלא והכרוז נפל בלקיחה אחת.

הודתי לשותפי על החלטתו הטובה. סיימנו את הליגה בהרגשה טובה, מלאים תקווה לעתיד טוב יותר, לא רק בברידג'.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *